דף הבית חכמת הקבלה עיסוי שוודי פרחי באך Emf רייקי פנג שואי תמונות

תהליכי כתיבה וסליחה / מאת יהודה בכר

חיבור לתת מודע באמצעות דמיון מודרך

תהליך הכתיבה הוא תהליך מורכב של הזנת הרעיונות מהמוח אל היד, והתוצאה היא מוצר או יצירה, שאנו שופטים על פי מה שאנו משיגים או מבינים. תוך כדי כתיבה אנו גם מפעילים חוש של ביקורת. ביקורת מבנית, צורנית, ביקורת תוכנית, וביקורת לשונית. לכן הכתיבה נושאת בתוכה גם תגובה פנימית שלנו לכתיבה ולתהליך כולו. שילוב של מחשבה עם מעשה, סיבה ותוצאה. תהליך שלם של הטמעה והשלמה של האנרגטי בתוך הפיסי, חיבור לאמת ועקירת השורש הריגשי מתוך ההדחקות שלנו (דוגמת העבודה על הילד הקטן שבנו) כדי לפרק את המטענים העודפים שאינם משרתים אותנו יותר, אבל מפעילים אותנו בחיינו בכל יום ובכל שעה, בכל פעולה או תגובה כלפי עצמנו וכלפי הסביבה שלנו.

אמת היא שילוב והתחברות לאות מ' שהיא הדרכה וחוכמה שנובעת מתוך היותה כמים הניגרים וההולכת למקומות הנמוכים והחשוכים ביותר שבנו, כדי למלא אותם באור חוכמה. אור שמניב פירות בצורה מאוזנת עד שאנו מגיעים למצב של איזון. אמת = א' שהיא האות הראשונה בא' ב', האות ת' שהיא האחרונה שבא' ב', ובאמצע האות מ' שהיא באמצע הא' ב' ומשמשת מקום עוגן ואיזון. צורת האות מ', היא גם צורתו של הקולן השמימי שבו שתי שיניים, והוא המאותת, משדר ורוטט בתדרים הגבוהים של היקום, כדי להורידם אלינו על מנת שנוכל להכיל את אותם התדרים, באנרגיות ובגוף שלנו. כדי שה"אמת" תצמח, ותחשף בנו, יש לעשות זאת באמצעים של טיהור וניקוי כפי שעושים המים, מי המבול או המקווה. האות מ' שהיא בגימטריה 40, מכילה את הקוד הגנטי של האות והמיספר הזה, כפי שנאמר בתורה: ושהמבול היה 40 יום וארבעים לילה, ווסוד הניקוי הגנטי הזה מתבטא גם באמצעות המקווה שהיא 40 סאה, שגם זה מ'.

באות מ' יש יחוד נוסף. היא מחברת את הקצוות שזה "ייחוד" אך גם צורתה כשל צורת הקשת בענן, שזה גם הסימן של ההארה האלוהית, שלא יהיה יותר מבול, והתיקון והגאולה יהיו באמצעים אחרים, פנימיים ולא חיצוניים של האדם. אם המבול היה קשור בהיבט החיצוני של הניקוי (מהחוץ אל הפנימיות), עכשיו הנטיה תהיה של ניקוי פנימי של האדם באמצעות שטיפה של המים הפנימיים שלו עצמו, וכפי שאנו יודעים, האדם עשוי מ-70% מים. וכבר נאמר שיש למים השפעה חזקה מאוד על האדם, לא רק במובן של טיהור אלא גם של זיכרון. המים זוכרים. וכפי שהמים זוכרים, הזיכרון הזה מוטבע באופן גנטי בבן האדם. הזיכרון הוא התחלת הכל. "דע מאין באת" והוא גם מה שעתיד להיות "ולאן אתה הולך" שזה אותו המקום בדיוק, "ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון" שזה הקב"ה שגם הוא נקרא מקום, וגם המילה מקום מתחילה ב-מ' ונושאת את כל המיטען והאנרגיות שלה, ולשם השגתו עליך לקום, להזדקף ולהיות בתוך האנרגיות שלך. זו גם התודעה הגנטית שיש בזיכרון. שימור הגנטיקה, טיובה ושיפורה באמצעות התנועה והזרימה. זה מה שמאפשר את העברת הגנים. התנועה והזרימה משמרים את החיוניות והרעננות כפי שהם נשמרים במים הזורמים. מי מעיין או נחל,  בניגוד למים עומדים שהם עכורים, והזיכרון השמור בהם הוא זיכרון עכור ובעל תודעה תקועה ובלתי מתחדשת. כפי שיש למים עומדים השפעות חיצוניות לא מיטיבות על האדם, בדמות מחלות וזיהומים, השפעות אלה יכולות להיות קשות לא פחות ואפילו יותר כשהוא מעכיר בפנימיותו את המים הפנימיים שלו. כשהוא תקוע מבלי יכולת להניע ולהזרים אותם באופן שוטף. בכדי לשנות זאת, עליו להיות במודעות של עצמו, כדי להדוף את הגורמים החיצוניים והפנימיים שמשפיעים עליו לרעה, ולאמץ דווקא את מה שמיטיב עימו. זה נקרא טיהור פנימי של עצמו והמים הפנימיים שלו, כדי שיהיה בתוך ההויה של המים שהם הסביבה השלמה והמושלמת של האחדות שבה הוא לא רואה את עצמו נפרד מהסביבה שלו, והוא באחדות ובזרימה והתחדשות איתה.

הכתיבה משמשת כמעין מסננת שמנקה, מטהרת ומצמצמת את מערכת האמונות השיקריות שלנו. אנו מזינים מקומות נמוכים שאליהם אנו רוצים שהמים הפנימיים שלנו יגיעו. תהליך הכתיבה הוא גם תהליך של למידה מואצת הפותח את יכולותינו לאמת את הדברים באופן מיידי ON-LINE עם התודעה שלנו. להרפות ממה שגורם לנו לפחד, חרדה, דאגה, מחסום רגשי או מנטאלי וכו...

במהלך עבודתי עם דמיון מודרך הבחנתי שהשימוש במילה "תמיד" בזמן הכתיבה, מיטיב ומעגן את מערכת היחסים שבין התודעה הפנימית והקול הפנימי, עם מה שיורד מהעל מודע אל היד ואל כלי הכתיבה. ההבחנה היא גם לגבי המסר התקשורתי, מילולי ואנרגטי של המילה "תמיד". יש בה יכולת להכניס לתוך התודעה שלנו את האותיות "תם" שהם ההשלמה עם מי שאני, וכן את היכולת שלנו להיות שלם, כפי שאנו יודעים זאת מפרשת נוח בה נאמר "נוח איש צדיק תמים היה בדורותיו" – תמים מלשון שלם. לכן, תם הוא גם נשלם . כשהוא שלם ומאוזן, הוא השלים וסיים את המלאכה. וכפי שאומרים תם ונשלם, והכוונה שבסופו של דבר, הגענו מכאן גם להתחלה חדשה. וכן האותיות "די" שגם הן חיזוק של המושג תם ונשלם, שכל מה שהיה, היה "די" כלומר הספיק ודי, ונסתיים. וכן האותיות הנ"ל יוצרים היגד נוסף בדמות של "יד" – שהיא "יד חזקה" ויד שהיא נפתחת ומוכנה לקבל את המצב החדש והמחודש של ההצהרות החדשות, ובהן טמונים השינוי והעליה. מערכת ההיגדים הזו כלולה גם ב"קורבן התמיד" שהיה בבית המקדש.

קורבן התמיד הוא קורבן קבוע, שהיו מקריבים בבית המקדש פעמיים בכל יום: בבוקר ובין הערביים. קורבן התמיד הוא כבש בן שנה הבא כקורבן עבור הציבור, והוא נקנה בכסף שנאסף מכלל ישראל. קורבן התמיד נחשב ל"קודשי קודשים" וקורבן עבור הדינים החמורים יותר. קורבן התמיד מוקדש כולו ל-ה', ואסור לאכילה גם בחלקו למקריב או לכהן. לאחר שבית המקדש נחרב, תוקנו תפילות בוקר וערב שבאות להחליף את קורבן התמיד.

ההשלכות של זה הן על הסביבה שלנו, כפי שאנו לומדים לראות את עצמנו בתוך המציאות המתחדשת שלנו, כיצד כל שינוי בנו, גורם לשינוי של כל המציאות שבה אנו נמצאים מכאן ולתמיד. כפי שהשינוי המתרחש במציאות הוא המוביל את ביטול המבול כאקט של שינוי מהחיצוניות פנימה, וכן, שינוי נוסף בעבודה הרוחנית לאחר יציאתו של הבורא מהבית ששמו נקרא עליו, לאחר חורבן בית המיקדש, מציין שינוי בקודים של האנושות. שני האמצעים האלה, הולדתם היתה בתוך הטראומה, וכשאין מבול, ואין בית מקדש, העבודה העצמית נופלת על כתפיו של כל אחד ואחד מאיתנו, כפי שהאב מגדל את בנו בכדי שיהיה  עצמאי וימשיך את דרכו הגנטית פיסית והרוחנית אנרגטית מכאן ולתמיד בתוך הנתיב הזה שהותווה לו אך יעשה זאת באופן עצמאי, כפי יכולתו והבנתו.

כפי שלא ניתן להקריב בבית המיקדש ובפומבי את קורבן התמיד, כך העבודה שלנו היא יחידנית מול עצמנו ומול הבורא שלנו.  זוהי נקודת היפוך וטרנספורמציה בסדר הכללי של עם ישראל ובסדר הכלל אנושי, והשינוי הזה מתבטא בשינוי כיוון - במקום מבחוץ פנימה, הכיוון הוא מבפנים החוצה. כפי שרואים מהדוגמא שלנו לגבי קורבן התמיד והמשמעות שלו בעבודה, וכיצד היא משתנה לאחר שבית המקדש אינו קיים, ואיננו מהווה מקום פומבי להתכנסות המונית בעבודת הקודש.

לאחר כתיבת סיפור חייו, והכלת כל האירועים שהוא רוצה לתקן בכתיבה, יש להגיע למצב מודרך ומושכל של החלמה. יש לראות את ההחלמה ממחלה קשה שהיא מתבצעת כאן ועכשיו, מכאן ולתמיד. לראות איך ההחלמה באה מתוך חמלה פנימית שקיימת בו, ואיך כל פעולה שלו באה לבטא את הצורך שלו לשחרר את המחלה ולהחלים ממנה. הצורך הזה מבטא את כוחות הנפש האצורים בתוכו כדי לאפשר לו לסלוח לעצמו ולכל מי שנטל חלק בתוך המחזה והחיזיון הזה עד הגיעו לכאן. עד הגיעו למצב המנוחה שבו הוא נרגע מהלחימה הפנימית ומהמאבקים הפנימיים שהיו בו.

הסליחה, כפרה ומחילה מובילים את תודעתו בדרכים פנימיות כדי להביאו למצב חדש ולמקום חדש בתודעה שלו. ראיית העולם שלו משתנה כאשר הוא רואה את המקום החדש כהר גבוה, ממנו נובע מעיין של מים טהורים בתוכו הוא יכול לטבול את עצמו מתוך בחירה וראיית המקום הזה כמקום בראשיתי בעל עוצמות מחלחלות לתוך גופו ומעניקות לו שוב את אותם כוחות הנפש המחודשות להיות בתוך הגוף שלו ולנהל משא ומתן מושלם בין חלקי הגוף השונים שהם באחדות מלאה עם הגוף שלו ועם הבריאה, והם מזינים זה את זה מתוך מודעות של שמירה על האחדות והשלמות של הגוף מתוך אחריות פנימית של כל אחד ואחד מהם, כפי שהסכימו מלכתחילה לקבל על עצמם, ועתה הם מאשרים זאת שוב, ומביאים את הגוף למצב של החלמה מלאה, מתוך ראיית השלמות והאחדות הכללית של הגוף.

המאמר פורסם גם באתר הוצאת הספרים מרקם והוא חלק מתהליך טיפולי של טיפול באומנות - כתיבה וציור ראה בקישור הרצ"ב:
תהליכי כתיבה וסליחה
יעוץ וטיפול בפרחי באך

לפרטים וקבלת מידע:

054-4590577/8 
Y_bahar@netvision.net.il

פורום האדם השלם
אתר "חינוך וגן – ילדודים"

אנו מציעים דיסק מדיטציות - "ניקוי אנרגטי ועליה רוחנית" - שנתקבלו מהמסטר הנעלה לחמלה ומהמלאך מיכאל.
וכן מגוון של דיסקים לעבודה רוחנית והתמרה לפרטים לחץ כאן